פורום רואי חשבון ויועצי מס בישראל

Included page "clone:internationaltaxation" does not exist (create it now)

**Welcome to accountants Wiki website, hosted by [https://bshcpa.co.il/]
An accountant is a person who records business transactions on behalf of an organization, reports on company performance to management, and issues financial statements. Here are several examples of the types of transactions in which an accountant may become involved:

רואה חשבון

משרדי רואי חשבון מעניקים שירותים מגוונים בתחום החשבונאות והמיסוי, המסייעים לחברות, עצמאיים, שכירים ויחידים ללא תיק פעיל ברשויות המס.
היות ומערכות המס בישראל מקיפות את חיינו מכל עבר, הן מבחינת מסים עקיפים והן מבחינת מסים ישירים, שירותיו המקצועיים של רואה חשבון לא יסולאו בפז.

מתי נכון לפנות לרואה חשבון

רבים מתלבטים לגבי העיתוי הנכון לפנייה לשירותי ראיית חשבון.
במרבית המקרים, ההתנהלות הראשונית נעשית באופן עצמאי על בסיס ייעוץ מחברים, סיוע מצד קרובים וקבלת מידע מהמרשתת. כאשר הסוגיות הופכות למורכבות יותר ו/או כאשר מתבררים פערי ידע משמעותיים, נעשית פנייה יזומה לרואה חשבון מקצועי.
מדובר בטעות נפוצה אשר עלולה לגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
פערי הידע עלולים להוביל לדיווח מוטעה לרשויות וקנסות מיותרים. הפנייה למשרד רואה חשבון הוא "יפה שעה אחת קודם". טביעת היד המקצועית של רואה חשבון תסייע לא רק בהתנהלות השוטפת, אלא תוכל גם להשפיע על השיקולים הפיננסיים ולשנות מקצה לקצה את הכדאיות העסקית וההיתכנות הכלכלית.

שירותים ללקוחות פרטיים

משרדי רואי חשבון אף עומדים לרשות לקוחות פרטיים במגוון נושאים מן הטעם הפשוט שכל אחד מאתנו זקוק מעת לייעוץ מס מקצועי. שירותיו של רואה חשבון ניתנים ללקוחות פרטיים בין השאר בנושאים שירותי ייעוץ מס לתושב חוזר / תושב חוזר ותיק , ייעוץ מיסוי לישראלים ברילוקיישן, מתן ייעוץ לעובדים המועסקים בחו"ל ומיסוי בינלאומי בכלל, החזר מס הכנסה לשכירים, ייעוץ מס ובחינת היבטי המיסוי והכדאיות בעסקאות.

איך לבחור רואה חשבון

מוניטין אינו בהכרח מעיד על מקצועיות. במרבית המקרים, השירות האישי והמקצועי ניתן דווקא במשרדים קטנים ובינוניים. באיתור אחר משרד רואה חשבון מתאים, יש לבחון את הקריטריונים הבאים:

המלצות של לקוחות על המשרד והעומד בראשו.
ניסיון מוכח בתחום שבו נדרש הייעוץ.
כאשר מדובר בעסקים, ניסיון בענף פעילות עסקית
דרכי התקשרות אופציונליות עם נותן השירות.
מיקום המשרד ביחס למקום פעילות העסק.
השירותים הדיגיטליים שמוצעים ע"י המשרד.
האם נהוג לקיים מפגשים תכופים עם בעל העסק.
האם המשרד מספק תשתית למידע מקצועי עדכני

כל מה שחשוב לדעת על שיטת המיסוי בישראל

הטלת מס בישראל נעשית מכוח חוק או על פי חוק
לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה, מוטל מס על הכנסה מכוח פקודת מס הכנסה, שהיא חוק לעניין המס על הכנסה. החוק נקרא פקודה משום שהוא שריד לחוק מנדטורי משנת 1941 שמדינת ישראל אימצה עם הקמתה בפקודת סדרי השלטון והמשפט.
כיום עדיין יש הוראות חקיקה תקפות שנחקקו לפני קום המדינה. על מלאכת גביית המס ממונה רשות המסים, אשר הוקמה בשנת 2004 ואיחדה את אגפי המסים בישראל.

שיטות המיסוי

קיימות שתי שיטות עיקריות של הטלת מס: מיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונלי.
השיטה הטריטוריאלית. בשיטה זו המס מוטל על הכנסות המופקות ונצמחות בשטח המדינה. שיטה זו אומצה בעיקר במדינות בעלות שטחים רחבים, כדי לחייב במס כל הכנסה המופקת ונצמחת בשטח הטריטוריאלי שלהן.
השיטה הפרסונלית (אישית). קובעת הטלת מס על הכנסה של אדם לפי מדינת התושבות שלו, ללא התחשבות במקום ההפקה או הצמיחה של ההכנסה. כאשר תושב מדינה הפועלת על פי השיטה הפרסונלית מפיק הכנסה במדינה הפועלת על פי השיטה הטריטוריאלית, עלולה להיווצר בעיה של מיסוי כפול על אותה הכנסה בשתי המדינות. בעיה זו נפתרת באמצעות אמנות בין לאומיות בין מדינות וחקיקה פנימית של כל מדינה למניעת כפל מס.

אמנות מס

אחד התפקידים המרכזיים של אמנות מס במישור המיסוי הבינלאומי הוא למנוע כפל בתשלום המס של הנישום באמצעות חלוקת עוגת המס בין מדינת התושבות של הנישום לבין מדינת המקור. מדינת התושבות נחשבת במקרה של יחיד, על פי רוב, כמדינה בה מצויים בית הקבע של הנישום ו/או מירב האינטרסים המהותיים שלו. במקרה של חברה, מדינת התושבות תקבע בהתאם למקום ניהול העסקים האפקטיבי. מדינת המקור, היא המדינה בה הנישום מפיק את הכנסתו. שאלת חלוקת המיסוי בין שתי מדינות מתעוררת למשל במקרה שתושב מדינה אחת מנהל פעילות עסקית בתחומי המדינה השנייה. פתרון מקובל לשאלה זו נעשה באמצעות בחינת קיום "מוסד קבע" במדינה בה מתקיימת הפעילות העסקית.
היסטוריה חקיקתית
עד שנת 2003 התבססה שיטת המיסוי בישראל בעיקר על עקרונות השיטה הטריטוריאלית, שכן פקודת מס הכנסה נחקקה בימי המנדט הבריטי, אשר העדיף את עקרון המיסוי הטריטוריאלי מסיבות היסטוריות כגון שליטה על שטחים נרחבים. בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ב 2 בינואר 2003 , אומצה שיטת המיסוי הפרסונלי עם יסודות טריטוריאליים, וכך החיוב במס יחול על כל אדם המפיק הכנסה בישראל ועל כל תושב ישראל המפיק הכנסה בישראל ומחוצה לה.

מיסוי בינלאומי

כדי להחליט אם אדם חייב מס על פי שיטת המיסוי הפרסונלית (אישית) יש לקבוע את מדינת התושבות שלו. פקודת מס הכנסה מגדירה תושבות ליחיד ולחברה. לעתים הגדרת תושבות במדינה אחת שונה מהגדרתה במדינה אחרת, וכך עשוי להיווצר מצב של "תושבות כפולה", שבו אדם נחשב לתושב בשתי מדינות. כדי לפתור בעיה זו ובעיות אחרות כגון כפל מס, כפי שתואר לעיל, יש צורך באמנות למניעת כפל מס בין מדינות. אמנות מס כאלה מקבלות מעמד מחייב לפי פקודת מס הכנסה. כיום מדינת ישראל חתומה על כ- 50 אמנות מס בין לאומיות, המקבלות תוקף מחייב לאחר פרסום צו של שר האוצר. רוב אמנות המס מבוססות על מודל בין לאומי מקובל של ה- OECD .
אחד הנושאים המרכזיים במיסוי בינלאומי בכלל ובאמנת מס בפרט הוא בחינת התושבות, אשר לפיה יחולק המס בין המדינות החתומות על האמנה. כאשר יש מצב של כפל תושבות האמנה קובעת "כללי שובר שוויון" כדי להכריע בשאלת התושבות. מודל האמנה של ארגון ה-OECD משמש כבסיס לניסוח אמנות המס של ישראל, תוך התאמה לדין הפנימי, לתנאיה המיוחדים של ישראל ולמדיניותה בנושא אמנות מס.
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות’ מנוסה בתחום המיסוי הבינלאומי ומקנה ללקוחותיו סל פתרונות בפעילות מחוץ לישראל.
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מוביל בתחום מיסוי בינלאומי המעניק שירותי תכנון מס מיטבי להשקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, בסוגיות הכנסות ישראלים מחו"ל וחובת דיווח, ייצוג וליווי של תושבי חוץ בישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס. השירותים בתחום מיסוי הבינלאומי כוללים: בחינת מבנה החזקות בחו”ל, היכרות עם אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, ייעוץ מס בנושא ניוד עובדים (רילוקיישן), ניהול חלוקת רווחים, הגשת דו”חות מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה-רולינג, חוות דעת משפטיות, סיוע לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון. מיסוי בינלאומי

תושב חוזר

כידוע, בשנתיים וחצי האחרונות מסיימים נישומים שסווגו כ"תושב ישראל לראשונה" או כ" תושב חוזר וותיק" (להלן: "יחידים מוטבים") בהתאם לסעיף 14 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961) להלן: "הפקודה") את תקופת ההטבות של עשר השנים. נזכיר, כי התיקון שעבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת בספטמבר 2008 חל רטרואקטיבית על מי שעלה או חזר מיום 1/1/2017 ואילך. יחידים מוטבים זכאים בהתאם לסעיף 14 לפקודה לפטור ממס על הכנסות פירותיות שהופקו מחוץ לישראל לתקופה של עשר שנים וכן לפטור ממס ביחס לרווחי הון בגין מכירת נכסים בחו"ל, בין שנרכשו לפני עלייתם/חזרתם ובין שנרכשו במהלך תקופת הטבות. בעוד שההטבה הראשונה ביחס להכנסות פירותיות מתפוגגת לאחר עשר השנים, הרי שההטבה האחרונה ביחס לפטור ממס רווחי הון אינה מתפוגגת בהתאם להוראת סעיף 97(ב()3 )לפקודה אלא החיוב במס רווחי הון נעשה על בסיס ליניאריות- רק חלק תקופת ההחזקה בנכס ממועד חלוף עשר השנים ועד למועד המכירה יחוב במס רווחי הון.
בנקודה זו ברור, כי אם יש כוונה לחלק דיבידנדים ליחיד המוטב, הרי שרצוי לבצע את החלוקה לפי חלוף עשר השנים כדי שההכנסה תופטר ממס בהתאם לסעיף 14 לפקודה. סעיפים 134ב ו-135 לפקודת מס הכנסה קובעים, כי במהלך תקופת ההטבות פטורים היחידים המוטבים מדיווח על הכנסותיהם בחו"ל , על הכנסות הנובעות מנכסים בחו"ל שנרכשו לפני עלייתם/חזרתם או במהלך תקופת ההטבות וכן הם פטורים מהכללת נכסים בחו"ל בהצהרת ההון. לאחר חלוף עשר השנים במידה ונשארו בארץ הופכים היחידים המוטבים לתושבי ישראל החייבים במס ובדיווח על הכנסותיהם הכלל עולמיות. ככאלה עליהם לצרף טופס 150 בדבר החזקות בחברות זרות ולכלול בהצהרות ההון נכסים בחו"ל.
עולה השאלה האם במסגרת ביקורת שומתית מוסמכת רשות המסים לרוקן מתוכן את סעיפים 134ב ו-135 על ידי השוואת הון בין הצהרת הון שמועדה בתוך תקופת ההטבות לבין הצהרת הון שמועדה לאחר תקופת ההטבות. בעינינו, התשובה לכך שלילית. לטעמנו, סעיפים 134ב ו-135 תקפים הן בתקופת ההטבות והן בחלוף תקופת ההטבות ככל שמדובר בהתייחסות לאותן שנים של תקופת ההטבות המוגנות מחובת הדיווח. יחד עם זאת, טוב, לטעמנו, ינהגו אף כי כאמור אין הם חייבים בכך אותם יחידים מוטבים אם ישמרו בידם תיעוד "למגירה" ביחס להכנסות ולנכסים בחו"ל בתקופת ההטבות כדי להראות, אם הטענה הנ"ל תדחה, את הנכסים שהיו קיימים לתום תקופת ההטבות וההכנסות שהופקו במהלך תקופת ההטבות כדי לעגן את הפטור המיסויי על הכנסות ונכסים אלה. תושב חוזר

Links related:

Goals of the wiki template:

  • Create a wiki template that is closely inspired by Wikimedia
  • But much cooler, of course ;-)

See the blog post to read more.

These are the wiki articles:

Latest News


[[table style="float:right; border: 1px solid #888; background-color: #FFF; margin-left:5px; margin-right:5px; margin-top:5px; margin-bottom:5px; margin:right;"]]
[[row]]
[[cell style="text-align:center; width:195px; background:#CACACA;"]]Blog Cat wants Food

Image Unavailable
This picture is borrowed from the blog template site.

Join this wiki!

This wiki is being developed so that it can be used as a template for Wikidot members that want to create a wiki of their own.

And it's almost finished! But if you have some ideas to share and want to help make this template better, you can join the site and start contributing straight away!

If you're not a member yet and want to join,
the password is 'password':

You can not apply.
Membership via password is not enabled for this site.

[[/cell]]
[[cell style="width: 50%; border: 1px solid grey; background-color: #EDFCEA; padding: 10px; vertical-align: top;"]]

Featured Article: [http://internationaltaxation.wikidot.com/featured:1 הטלת מס בישראל נעשית מכוח חוק או על פי חוק

לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה, מוטל מס על הכנסה מכוח פקודת מס הכנסה, שהיא חוק לעניין המס על הכנסה. החוק נקרא פקודה משום שהוא שריד לחוק מנדטורי משנת 1941 שמדינת ישראל אימצה עם הקמתה בפקודת סדרי השלטון והמשפט.
כיום עדיין יש הוראות חקיקה תקפות שנחקקו לפני קום המדינה. על מלאכת גביית המס ממונה רשות המסים, אשר הוקמה בשנת 2004 ואיחדה את אגפי המסים בישראל.
שיטות המיסוי
קיימות שתי שיטות עיקריות של הטלת מס: מיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונלי.
השיטה הטריטוריאלית. בשיטה זו המס מוטל על הכנסות המופקות ונצמחות בשטח המדינה. שיטה זו אומצה בעיקר במדינות בעלות שטחים רחבים, כדי לחייב במס כל הכנסה המופקת ונצמחת בשטח הטריטוריאלי שלהן.
השיטה הפרסונלית (אישית). קובעת הטלת מס על הכנסה של אדם לפי מדינת התושבות שלו, ללא
התחשבות במקום ההפקה או הצמיחה של ההכנסה. כאשר תושב מדינה הפועלת על פי השיטה הפרסונלית מפיק הכנסה במדינה הפועלת על פי השיטה הטריטוריאלית, עלולה להיווצר בעיה של מיסוי כפול על אותה הכנסה בשתי המדינות. בעיה זו נפתרת באמצעות אמנות בין לאומיות בין מדינות וחקיקה פנימית של כל מדינה למניעת כפל מס.
אמנות מס
אחד התפקידים המרכזיים של אמנות מס במישור המיסוי הבינלאומי הוא למנוע כפל בתשלום המס של הנישום באמצעות חלוקת עוגת המס בין מדינת התושבות של הנישום לבין מדינת המקור. מדינת התושבות נחשבת במקרה של יחיד, על פי רוב, כמדינה בה מצויים בית הקבע של הנישום ו/או מירב האינטרסים המהותיים שלו. במקרה של חברה, מדינת התושבות תקבע בהתאם למקום ניהול העסקים האפקטיבי. מדינת המקור, היא המדינה בה הנישום מפיק את הכנסתו.
שאלת חלוקת המיסוי בין שתי מדינות מתעוררת למשל במקרה שתושב מדינה אחת מנהל פעילות עסקית בתחומי המדינה השנייה. פתרון מקובל לשאלה זו נעשה באמצעות שימוש בפיקציה משפטית מיסויית הידועה כ"מוסד קבע".
היסטוריה חקיקתית
עד שנת 2003 התבססה שיטת המיסוי בישראל בעיקר על עקרונות השיטה הטריטוריאלית, שכן פקודת מס הכנסה נחקקה בימי המנדט הבריטי, אשר העדיף את עקרון המיסוי הטריטוריאלי מסיבות היסטוריות כגון שליטה על שטחים נרחבים. בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ב 2 בינואר 2003 , אומצה שיטת המיסוי הפרסונלי עם יסודות טריטוריאליים, וכך החיוב במס יחול על כל אדם המפיק הכנסה בישראל ועל כל תושב ישראל המפיק הכנסה בישראל ומחוצה לה.
רואה חשבון מיסוי בינלאומי מיסוי רילוקיישן]

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License